#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בז' תעניות אחרונות, מהו סדר הדברים?	"1) מוציאין התיבה [עם הס""ת (מ""ב ס""ק א')] לרחובה של עיר [כדי להתבזות א""נ משום גלות מכפרת, ונפק""מ אם א""א ברחוב ילך לבית אחר (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')]<br>2) כל העם מתקבצים ומתכסים בשקים על בגדיהם [שדרך לכסות בהמה בשק] (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג'), מרש""י משמע דוקא שקין של בהמה, אבל המג""א מקיל בכל מיני שק<br>3) נותנין אפר [לפי תוס' (ט""ו ע""ב, ט""ז ע""א) הוי משריפת עצם אדם, אבל נוהגין כרש""י דפי' אפר מקלה (שו""ע, מג""א ס""ק ג')] על גבי התיבה [לרב יהודה בן פזי משום עמו אנכי בצרה, ולריש לקיש משום בכל צרתם לו צר (מ""ב ס""ק ד')] וס""ת [כ""כ הרמב""ם, וצ""ב מקורו (ב""י), והשפ""א הביא מקור מירושלמי (פ""ב ה""א)] כדי להגדיל הבכייה ולהכניע לבם וכדי שיזכור אפרו של יצחק, ואחד מן העם נותן אפר בראש הנשיא ואב ב""ד [ואע""פ שבקלקלה מתחילין מן הקטן מ""מ הא חשיבותא הוא לדידהו דאמרינן אתם חשיבי למבעי עלן רחמי (גמ', מג""א ס""ק ה')] במקום הנחת תפילין [כדי שיתביישו מאחרים שיהא בושתן מרובה (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ה') דעל גדולי הדור לסבול עונות הדור על שלא הספיק זכותם לעצור בעד הרעה (ערוה""ש סעי' ב')], וכל אחד ואחד נוטל ונותן אפר על ראשו [וכל זה קדום תפילת שחרית (ספר אשכול, מ""ב ס""ק ו')]<br>4) ואח""כ אומרים דברי כבושים ומתפללין [וכן בכל תענית או בערב ר""ח אומרים דברי מוסר קודם תפילת מנחה (ערוה""ש סעי' ג')]"	סימן תקעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי אמר הדברי כבושים?	"זהו הסדר קדימה:<br>1) זקן חכם<br>2) חכם [והטור משמע דיכול להעמיד זקן לחוד, וכתב עליו הב""י דהוא ט""ס]<br>3) אדם של צורה [לרש""י ותוס' בעלי קומה כדי שיקבלו דבריו להמריך הלב, להרא""ש ת""ח ולא גמיר כחכם או מי שראוי למנותו לפרנס על הציבור (מ""ב ס""ק ז')]"	סימן תקעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברי כבושים?	"העיקר הוא תשובה ומעשים טובים ולא השק ותענית וכמ""ש בפסוקים ביונה ויואל, ומוסיף בענינים אלו כפי כחו"	סימן תקעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע יואל נקרא ""דברי קבלה"" ולא יונה?"	"פי' רש""י (ט""ו ע""א) קבלה נקרא מה שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל וזהו הפסוק ביואל אבל בהפסוק ביונה אינו אלא סיפור דברים בעלמא (ב""י)"	סימן תקעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי ראוי להיות הש""ץ בתעניות אלו?"	"1) רגיל בתפילה [כדי שלא יטעה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק ט')]<br>2) רגיל לקרות תנ""ך<br>3) מטופל בבנים קטנים ואין לו [שמתוך כך יתפלל בלב שלם (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""א)], אבל לא מהני בנים גדולים אע""פ שהם סמוכים על שלחנו (פמ""ג א""א ס""ק ח')<br>4) יש לו יגיעה בשדה [או פרנסה אחרת (ערוה""ש סעי' ד')]<br>5) לא יהיו בניו ובני ביתו וכל קרוביו הנלוין אליו בעל עבירה אלא יהיה ביתו ריק מן העבירות [מקורו מרמב""ם, ונלמד מהא דתניא ביתו ריקם (ב""י)], וגם לא יצא עליו שם רע בילדותו [דהיינו פרקו נאה]<br>6) שפל ברך<br>7) מרוצה לעם [שיסכימו לתפילתו (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ב)]<br>8) יש לו נעימה וקולו ערב [שמושך הלב (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק י""ב)]"	סימן תקעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי נכון להיות הש""ץ?"	"נכון למנות מי שאמר הדברי כבושים אם הוא ראוי לכך, ואם לאו ראוי למנות זקן אחר שיש לו מדות הנ""ל, ואם לאו יכול למנות כל אדם שיש לו מדות הנ""ל, והוסיף הערוה""ש (סעי' ד') אם אין לו כל מדות הנ""ל עכ""פ הטוב במעשים טובים יותר מאחרים"	סימן תקעט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר התפילה?	עי' בטור שמאריך לבאר סדר התפילה, ובקיצור כתב דראוי לומר כעין פסוקי דזימרא דשבת, ומוסיף כמה מזמורים של תהלים, אבל כדי שלא יעבור זמן קריאת שמע עדיף טפי לומר פסוקי דזימרא דחול ובין תפילת שחרית למנחה יאמר כל המזמורים	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו סדר תפילת שמ""ע של יחידים?"	"אומרים שמ""ע כרגיל אלא שמוסיף עננו בשומע תפילה {וזהו הטור לשיטתו (סי' תקס""ה) דס""ל שיחיד אומר עננו אפי' בשחרית אבל לדידן אין יחיד אומר עננו אלא במנחה}"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו סדר שמ""ע של חזרת הש""ץ?"	"1) בברכת סלח לנו מוסיף כמה סליחות ווידוים<br>2) בראה בענינו מוסיף עננו ה' עננו ועוד בקשות [זהו כשיטת הרמב""ן, ודלא כהר""ן דס""ל דאין אומרים עננו (ב""י)], ומסיים מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וכו', בא""י גואל ישראל, ואח""כ תוקעין תקיעה תרועה תקיעה ואומרים ויעבור, היום יבואו וכו', אם כבנים אם כעבדים וכו'<br>3) אומר ברכה של זכרונות, ומסיים מי שענה [למשה] ואבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וכו', בא""י זוכר הנשכחות, ואח""כ תוקעין תרועה תקיעה תרועה, ויעבור ועוד פסוקים, אם כבנים וכו' [ופי' רש""י שמזכירין ישראל בים סוף לפי שהיו ישראל נשכחים במצרים כמה שנים ונתייאשו מן הגאולה וזכרם המקום וגאלם], ועי' בערוה""ש (סעי' ז') שהרמב""ם והטור כתבו משה אבל לא נזכר במשנה ובסליחות דמשה רבינו לא צעק אלא אמר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון<br>4) אומר ברכת של שופרות, ומסיים מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וכו', בא""י שומע תרועה, ואח""כ תוקעין תקיעה תרועה תקיעה וכו' [ופי' רש""י מפני שנענה יהושע ביריחו בשופרות כשהיו ישראל בגלגל]<br>5) אומר שיר המעלות אל ה' בצרתה לי וכו', מי שענה את שמואל במצפה וכו' בא""י שומע צעקה, תקיעה תרועה תקיעה וכו' [ופי' רש""י דכתיב בשמואל במצפה ומעין אל ה' בצרתה לי]<br>6) אומר שיר למעלות אשא עיני וגו', מי שענה את אליהו בהר הכרמל וכו' בא""י שומע תפילה, תקיעה תרועה תקיעה וכו' [ופי' רש""י לפי שנענה בהר הכרמל מעין אשא עיני אל ההרים]<br>7) אומר שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' וגו', מי שענה ליונה במעי הדגה וכו' בא""י העונה בעת צרה, תרועה תקיעה תרועה וכו' [ופי' רש""י דהוי מעין ממעמקים קראתיך ה', וכתיב ביונה קראתי מצרה לי]<br>8) אומר תפילה לעני כי יעטוף וגו', מי שענה לדוד ולשלמה בנו בירושלים וכו' בא""י מרחם על הארץ, תקיעה תרועה תקיעה וכו' [ופי' רש""י שהן התפללו על ארץ ישראל, ותפילה לעני על דוחק גשמים נופל, וביאר הב""י מפני שהכל עניים בימי הרעב, ועוד ביאר דכתיב באותה קפיטל אתה תקום תרחם ציון דהוי מעין מרחם על הארץ]<br>9) אח""כ ממשיך בברכת רפאנו עד שומע תפילה, ובאמצע שומע תפילה מוסיף תפילה לגשמים<br>10) אחר חזרת הש""ץ אומר חצי קדיש ואומרים פזמונים ותוכחות ופתיחות וסליחות ותחינות ועוד חצי קדיש<br>11) קוראין בתורה בפרשת בחקותי הברכות וקללות ואח""כ אומר חצי קדיש ומפטירין על דברי הבצרות (ירמיה י""ד), ויקראנה בניגון איכה, (אבודרהם וטור), אבל הב""י הביא מתוס' והר""ן ומגיד משנה דנוהגין כמסכת סופרים שקורין ויחל אפי' בשחרית<br>12) ואח""כ אומרים מצלאין אנחנא, ויש דרשה ואח""כ אומרים קדיש דרבנן ואח""כ מחזירין הס""ת ואומר קדיש תתקבל<br>13) אומר לך דומיה (תהלים ס""ה) [והוא במקום שיר של יום (ערוה""ש סעי' ט')] וקדיש וסליחות, ואח""כ יכול להתחיל לומר תהלים עד זמן המנחה"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר מנחה?	"הוי כמו תענית ציבור, ואומרים קל ארך אפים כשמוציאין הס""ת, קורין ויחל ומפטירין שובה [והערוה""ש (סעי' י') מתמיה למה אין מפטירין דרשו], והתפילה הוי כמו שחרית [יחידים אומרים עננו, וש""ץ מאריך בברכות], ומתחיל ברכת עבודה מאשי ישראל ולא מרצה מפני שאין אומרים ברכת כהנים [וזהו מנהג הגאונים דס""ל דוקא בתענית שאומרים נעילה ולפיכך אין נושאין כפים במנחה משא""כ בשאר תעניות שנושאין כפים במנחה אומרים רצה חוץ מיוה""כ דאפי' במנחה מתחילין מרצה (ב""י)], ואומרים תחנון [ומבואר מירושלמי אפי' בר""ח להודיע שקורין בברכות וקללות ולא בקריאה דר""ח אבל בעשרה בטבת שחל בערב שבת אין אומרים תחנון (ר""ן, ב""י)], אומר קדיש תתקבל ומזמור לך דומיה וחצי קדיש, ואח""כ אומרים עוד פזמונים וסליחות ותהלים עד שעת נעילה"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר נעילה?	"אומר חצי קדיש, והש""ץ מזכיר העם לומר מה אנו ויתפללו כמו שחרית ומנחה אלא שאומרים וידוי בסוף שמ""ע כמו בנעילה ביוה""כ, וכן אומר הש""ץ בחזרת הש""ץ וגם הוא מוסיף השש ברכות, ויש ברכת כהנים בנעילה, ואחר קדיש תתקבל אומר תענו ותעתרו מן השמים תקובל צעקתם ותשמע תפילתם, ואח""כ מתפללין מעריב"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום מוסיפין הששה ברכות?	"הרמב""ם ס""ל דמוסיפין הברכות קודם ראה בענינו, והאבודרהם כתב בתוך ראה בענינו אלא דס""ל דחותמין בא""י העונה לעמו ישראל בעת צרה ואח""כ גואל ישראל ותמה עליו הב""י הרי הוא מוסיף שבעה ברכות, אלא קיי""ל כרוב ראשונים דחותמין גואל ישראל בראה בענינו ואח""כ מוסיפין עוד שש ברכות (ב""י עמ' שי""א)"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי התקיעות, 1) באיזה מקום בתפילה תקעו 2) כיצד תקעו?	"1) במקדש בין ברכה וברכה, בגבולין לרמב""ם בסוף בתפילה אבל לרש""י ג""כ בין ברכה וברכה אלא שהיו עונין אמן ולא ברוך שם, וכן קיי""ל (ב""י עמ' שי""ב) 2) רש""י ס""ל דלעולם תקעו תקיעה תרועה תקיעה אבל הרמב""ם ס""ל כשאמרו תקעו היינו תקיעה תרועה תקיעה וכשאמרו הריעו היינו תרועה תקיעה תרועה, והב""י כתב דהטור ס""ל כרש""י, אבל הטור בפנינו משמע כהרמב""ם (חידושי הגהות ס""ק א')"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תפילות היו מוסיפין השש ברכות?	"הר""ח ס""ל דוקא בנעילה, מרז""ה משמע דהוסיפו עוד תפילה כגון תפילת מוסף, אבל הרמב""ם ורמב""ן והטור ס""ל דהוסיפו הברכות בכל התפילות [שחרית, מנחה, נעילה] (ב""י עמ' שי""ב)"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינם יודעים כיצד להוסיף כל הברכות או לתקוע כל התקיעות?	"כתב הרא""ש (סוף ר""ה) דבתעניות אין הברכות מעכבות זה את זה אלא יאמר מקצתן, וכן יכול לתקוע ולא להתריע או להיפך, משא""כ בר""ה ויוה""כ כולם מעכבין (ב""י עמ' שי""ב)"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מוסיפין השש ברכות ותפילת נעילה 1) בג' תעניות ראשונות 2) בג' תעניות אמצעות?	"1) פשוט דאין מוסיפין, ולגבי נעילה הר""ן הביא שיטה דמתפללין נעילה דהרי המעמדות היו מתפללין נעילה אבל הטור ס""ל דאין מתפללין נעילה וצ""ל דשאני אנשי המעמדות שהם היו מתפללין בנעילה אפי' בשני ימים שלא היו מתענין (ב""י עמ' שט""ז) 2) יש מח' בגמ' אם מוסיפין השש ברכות, ולגבי נעילה הר""ן מצדד דמתפללין נעילה אבל הטור משמע דאין מתפללין נעילה אלא בז' אחרונות (ב""י שם)"	סימן תקעט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר התפילה, האם הולכים לבית הקברות?	"איתא בגמ' שהולכים לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם כלומר שאנו חשובים כמתים לפניך אם אנו אינם שבים בתשובה, ולפי""ז מהני לילך אפי' לקברי עכו""ם (שו""ע, רמ""א), אבל יש עוד טעם בגמ' כדי שיבקשו מתים עלינו רחמים, ולפי""ז דוקא קברי ישראל, והוסיף המג""א (ס""ק י""א) בפרט לפי הנוסח שאנו אומרים בערב ר""ה ויוה""כ דאנו מבקשים מהמתים שיבקשו עלינו רחמים ילך דוקא לקברי ישראל [עי' מש""כ ס""ס תקפ""א], והמ""ב (ס""ק י""ד) מסיים ובלבד כל זה במקומות שמעמידין גילולים על קבריהם אין נכון להתפלל שם"	סימן תקעט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם טוב להוציא התיבה וס""ת לבית הקברות להתפלל שם?"	"הב""י הביא הר""ן שלא יעשה כן, וביאר השע""ת (ס""ק א.) בשם הנוב""י (תניינא או""ח סי' ק""ט) מפני שאין אנו בקיאין בחסרות ויתרות יש לחוש שיעשו קלקול כמ""ש בזוהר דפעם אחת עשו כן והס""ת היה חסר וא""ו מן ושסעת וכמעט גרמו חורבן גדול"	סימן תקעט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המזמורים שראוין לומר בשעת עצירת גשמים?	"י""ז, כ""ה, ל""ב, נ""א, ס""ה, פ""ה, פ""ו, ק""ג, קי""ג, ק""כ, קכ""א, קכ""ד, קכ""ה, ק""ל, קל""ו (א""ר, פמ""ג א""א ס""ק י""א)"	סימן תקעט סעיף ג		
